על הכותבת

היי, אני אופיר לוי – בת 22 מאשקלון.

תמיד הייתי ילדה מופנמת וביישנית, אבל עולם הדמיון היה המקום שבו הכל היה אפשרי. כבר מהגן, הייתי נצמדת לפינת הספרים, מעלעלת בדפים ומנסה להבין מה קורה דרך האיורים – עוד לפני שלמדתי לקרוא באמת. ברגע שלמדתי, כבר לא היה מי שיעצור אותי. בבית הספר היסודי השתתפתי בתחרות קריאה, וזכיתי בתואר "תולעת הספרים של אשקלון". זה אולי נשמע קטן, אבל בשבילי זו הייתה התחלה של אהבה גדולה, אהבה למילים.

הכתיבה הגיעה קצת מאוחר יותר, בגיל 12. פשוט פתחתי מחברת בית ספר והתחלתי לכתוב. לא זוכרת מה בדיוק גרם לי להתחיל – זה פשוט קרה. הדמויות והסיפורים שהסתובבו לי בראש התחילו לזרום החוצה, ומאז – אני לא מפסיקה. המחברות האלה עדיין שוכבות במגירה שלי.

בגיל 16 כתבתי את הספר הראשון שלי ופרסמתי אותו בהוצאה עצמית. הוא לא הצליח כמו שחלמתי – אבל הוא היה שיעור חשוב. למה אני מספרת את זה? כי הוא סימן בשבילי נקודת תפנית. הבנתי שכישלון הוא לא סוף – הוא התחלה. נכון, פחדתי. לא תמיד היה לי את האומץ לפרסם או לשתף. אבל עם הזמן למדתי: פחד לא מוביל לשום מקום.

היום, אני בוחרת ללכת עם הלב שלי. אני כותבת – כי זו הדרך שלי לחיות. יהיו קולות שיגידו "בשביל מה?", "מה ייצא לך מזה?", אבל אני שואלת: למה לא? אם זה מה שאני אוהבת, זו הסיבה הכי טובה להמשיך.

מילים בשבילי הן דרך לחיות עולמות אחרים, לבנות דמויות אמיצות ולומר בקול רם את מה שלפעמים קשה לומר במציאות. כל ניסיון מלמד, וכל כתיבה מחזקת.

אז אם גם לכם יש חלום – אל תחכו. אל תתנו לפחד לנהל אתכם.

תנסו, תיכשלו, תקומו – ותכתבו את הסיפור שלכם. אני כותבת את שלי